מה זה חברת ארנק?

סיפור של חברות ארנק התחיל לפני כ-20 שנה. נושאי משרה בכירים ובעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים, עורכי דין, אומנים ורבים אחרים, בחרו למלא את תפקידם באמצעות חברות בשליטתם במקום להיות שכירים או להירשם כעצמאים במס הכנסה.

היתרון לפעול דרך חברה הינו חסכון במס. הרי מס חברות בישראל הוא 23% בלבד במקום מס שולי של יחיד (לא משנה אם הוא שכיר או עצמאי), שיכול להגיע ל-53% ובתוספת דמי ביטוח לאומי גבוה אך יותר.

נתון שהתפרסם בשנת 2012 ע"י הלמ"ס גילה שיותר ממחצית חברות בישראל (כ-500 אלף) באותה שנה לא העסיקו כלל עובדים שכירים. כלומר, 258 אלף חברות בישראל היו למעשה "חברות של איש אחד". ע"פ אותו סקר, רובם המכריע (90%) היו "עוסקים מורשים" (הכנסה שנתית של עד 200 אלף שקלים, או 16 אלף שקל בחודש באותם הימים) ואילו השאר, קרוב 24 אלף חברות, היו חברות עם מחזור שנתי של מאות אלפי שקלים בלבד - כלומר ההערכה היא שחלק לא מבוטל מאותם 24 אלף "עסקים של איש אחד" - היה למעשה ניסיון של שכירים להפחית את תשלומי המס והביטוח הלאומי.

למשרד האוצר לקח זמן לחשוב על הפתרונות, אבל אין ברירה, המדינה לא הייתה מוכנה להפסיד מליוני שקלים של מס. ובשנת 2017 חוקק תיקון מספר 235 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף מתחילת אותה שנה.

במסגרת התיקון חוקק סעיף 62א לפקודה הקובע, בהתקיים מספר תנאים, כי רואים בהכנסת חברת הארנק כהכנסת היחיד לצורכי מס, כאילו חברת הארנק אינה קיימת. עיקר המקרים הם כאשר מתקיימים יחסים דומים במהותם ליחסי נושא משרה או ליחסי עבודה בין אותם יחידים לבין החברות בהן הם ממלאים תפקיד.

"מבחן ההכנסות" בחקיקה קובע כי יראו בהכנסות החברה כהכנסות בעל המניות שלה, אם 70% מהכנסות חברת הארנק התקבלו מ"מקבל השירות". רשות המסים הביעה את עמדתה כי במקרים שההכנסות משולמות לחברה על-ידי גורם שאינו מקבל השירות בפועל, ואשר רק מעביר את התשלום, אזי יש לראות בהכנסה כאילו התקבלה דווקא ממקבל השירות בפועל, ולא ממעביר התשלום.

גם אם לחברה יש מספר בעלי מניות והכנסות שונות, על פי סעיף 62א לפקודה יש לחשב את ההכנסה של אותו בעל מניות באופן נפרד משאר הכנסות החברה. לא ניתן לקזז הפסדים שמקורם בהכנסות אחרות של החברה, בין שמדובר בהפסד שוטף או הפסד מועבר משנים קודמות, מההכנסה אשר תיוחס לבעל המניות.

להלן סוגי הכנסות שנחשבות כהכנסת יחיד ע"פ תיקון 235, למרות שהתקבלו דרך חברה שבשליטתו:

• הכנסות כנושא משרה ומהענקת שירותי ניהול וכיוצא באלו – מנכ"ל, סמנכ"ל, דירקטור, חבר ועד עמותה וכד';
• הכנסות שמקורן בפעילות בידי עובד בעבור מעסיקו – כלומר, מקרים שאילולא מתן השירותים באמצעות החברה, נהוג לראות בהם כשירותים הניתנים במסגרת יחסי עבודה;

יש לציין כי גם כאשר מדובר בחברה שמעסיקה עובדים שכירים, ניתן לראות אותהלעיתים כחברת ארנק. יש להתייחס לכמות העובדים בחברה, לוודא שלא מדובר בהעסקה בדויה או מלאכותית, שכל תכילתה הימנעות ממיסוי.

אני ממליצה, כי בטרם הקמת חברה, תשקלו היטב האם מדובר בחברה שתיחשב כחברת ארנק שהרי אין לה שום יתרון מיסויי על פני עצמאי, או בחברה שניתן לגבות אותה כחברה שאינה חברת ארנק. אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ליתר פרטים וייעוץ מס.

Photo by Dylan Gillis on Unsplash